איך לשנות נקודת מבט ולהשתחרר מדאגות? מבט ממעוף הציפור..
לצאת לרגע מתוך המאבק והדאגה ולראות את החיים ממבט על.
מכירות את ההרגשה שאתן כל כך שקועות בתוך בעיה, דאגה או ויכוח, עד שקשה לכן לראות משהו מעבר לזה?
המחשבות חוזרות שוב ושוב לאותו נושא. הרגשות מציפים, הגוף מתכווץ והנשימה נעשית קצרה.
אנחנו כל כך בתוך הסיפור, עד שלפעמים שוכחות מי אנחנו, מה באמת חשוב לנו ומהי הדרך שלנו.
אבל מה היה קורה אילו יכולנו לרגע לפרוש כנפיים, להמריא מעל הקושי ולהתבונן עליו ממרחק?
הנשמה מטבעה מרחפת
הרב קוק כתב:
״מרחבים, מרחבים, מרחבי אל אותה נפשי,
אל תסגרוני בשום כלוב,
לא גשמי ולא רוחני.
שטה היא נשמתי ברחבי שמים…״
כמה עוצמה יש במילים האלה.
הנשמה מטבעה כמהה למרחבים. לחופש. למעוף.
הרב קוק מדבר על החופש של הנשמה להשתחרר מכלוב, אפילו מכלוב רוחני.
ואני מוצאת בדברים האלה חיבור עמוק למה שאני מלמדת בטאי- צ׳י קונג, בשיטת "חוויית הורד".
כי אנחנו חיות בעולם גשמי, עם גוף, מחויבויות, דאגות ומאבקים, אבל בתוכנו שוכנת נשמה שהמהות שלה חופשית ואינסופית.
איך אפשר לחיות בתוך המציאות הפיזית שלנו, ובו זמנית להישאר מחוברות למרחבים של הנשמה?
התשובה שלי היא דרך הגוף.
הגוף הוא השער אל הנשמה
לפני שנים, כשהתחלתי ללמד את החיבור בין הגוף לרוח, הבנתי משהו פשוט ועמוק.
הגוף שלנו יודע להרגיש.
הוא חש את הכאב, את המתח, את הפחד, אבל גם את האהבה, השמחה, ההתרחבות והשקט.
ויש לגוף תכונה נפלאה נוספת: הוא נועד לנוע.
כשאנחנו מניעות את הגוף מתוך כוונה מודעת, עם נשימה ודמיון, אנחנו יכולות לשנות את ההרגשה שלנו.
ובחוויית הורד אנחנו משתמשות בתנועה כדי להתחבר פנימה, אל הנשמה.
השינוי הרוחני עובר דרך הגוף.
הרי מערכת העצבים הפיזית שלנו שותפה לכל מה שאנחנו חושבות ומרגישות.
לכן, כשהגוף נרגע, הנשימה מתרחבת והרגשות מתאווררים, מתאפשר לנו לחוות גם שינוי בתודעה.
ציפור גדולה- דמיון בתנועה
אחד התרגילים האהובים עליי מתוך ״מילון תנועה ורוח״ של "חוויית הורד"
נקרא ״ציפור גדולה״, או ״ציפור הנשמה״.
(ראי את התרגול בווידיאו כאן למטה בסיום המאמר)
אנחנו עומדות בעמידת הקשת של הטאי צ׳י, כשהרגליים יציבות על האדמה.
הידיים נפרשות לצדדים כמו כנפיים גדולות, ואנחנו נעות ברכות מצד לצד, כמו ציפור במעופה.
בית החזה נפתח, הכתפיים משתחררות והנשימה מתרחבת.
על פי הרפואה הסינית, הריאות ומרידיאן הריאות
קשורים ליסוד המתכת ולעונת הסתיו, וגם לרגשות של צער ועצב.
לכן אני אוהבת במיוחד את התנועה הזאת בתקופות שבהן אנחנו מרגישות עומס רגשי.
הפתיחה הגדולה של בית החזה מאפשרת לנשום עמוק יותר,
לאוורר רגשות דחוסים ולחוות תחושה של קלילות והתרחבות.
אבל כאן מתחיל הרובד הרוחני של התרגיל.
בדמיון אני הופכת לציפור גדולה, עפה מעל המרחבים האינסופיים.
צופה מגבוה על חיי, על הדרמות והמאבקים.
מתבוננת על הקושי ממרחק.
יודעת בביטחון מי אני ומהי דרכי.
מוארת ואהובה בשל מי שאני.
נשמה חופשיה בגוף חי.
ממעוף הציפור הכול נראה אחרת
כשאנחנו נמצאות בתוך מאבק, נדמה לפעמים שהוא ממלא את כל עולמנו.
אבל כשאנחנו מצליחות להתרומם מעליו בדמיון, מתרחשת חוויה אחרת.
פתאום אנחנו יכולות לראות את התמונה הרחבה.
מה שהיה נראה עצום ומאיים מקבל פרופורציות אחרות.
אנחנו נזכרות שהקושי הוא חלק מסיפור החיים שלנו, אבל הוא איננו כל הסיפור.
המעוף הזה מאפשר לי להתחבר לציפור הנשמה שאני,
לאוורר את הרגשות ולהתבונן על מה שקורה בחיי מפרספקטיבה רחבה יותר.
ויש כאן עוד משהו חשוב.
בתנועת הציפור אנחנו לומדות להרפות מהמאמץ, ולאפשר לרוח לשאת אותנו.
זוהי גם תנועה של אמונה.
הידיעה שאנחנו יכולות להישען על כוח גדול מאיתנו, על הבורא,
ולתת לאמונה לשאת אותנו מעל המכשולים.
להרגיש שאנחנו אהובות ומוגנות מעצם היותנו, ללא קשר לנסיבות החיצוניות.
איך להשתמש במעוף הציפור בחיי היומיום?
בפעם הבאה שאת מרגישה חנוקה בתוך דאגה, ויכוח או עומס רגשי,
נסי לעצור לרגע.
הרגישי את כפות הרגליים על האדמה.
שחררי את האגן ואת הכתפיים.
פרשי את הידיים כמו כנפיים והניעי אותן ברכות מצד לצד, תוך כדי נשימה.
דמייני שאת ציפור גדולה, שמתרוממת מעל המקום שבו את נמצאת.
התבונני על הסיטואציה ממעוף הציפור.
איך הדברים נראים משם?
מה באמת חשוב לך?
על מה אפשר להרפות?
ומהי הדרך שבה את רוצה לבחור?
תני לעצמך רגע להרגיש את המרחב הזה.
כי לפעמים שינוי נקודת המבט הוא בדיוק מה שאנחנו צריכות כדי לחזור לעצמנו.
נשמה חופשיה בגוף חי
ב"חוויית הורד", אני מלמדת כבר שנים, שהגוף הוא הבית של הנשמה,
ודרכו אנחנו יכולות לחוות חיבור רוחני עמוק.
אפשר לעמוד עם שתי הרגליים על קרקע המציאות הארצית,
ובו בזמן להרגיש את הנשמה מרחפת, שטה ועפה במרחבים.
זה החיבור בין שמיים לארץ. בין הגוף לנשמה.
וזו בשבילי המשמעות של חופש פנימי.
לדעת שגם כשהחיים מלאים אתגרים,
יש בתוכנו מקום של שקט, אהבה וביטחון שאפשר לחזור אליו.
כי גם בתוך כל הבעיות של החיים, הנשמה שלנו חופשיה 🌹
שאלות נפוצות על שחרור דאגות וחיבור לגוף ולנשמה
איך אפשר להשתחרר מדאגות וממחשבות מטרידות?
כשאנחנו שקועות בדאגות, אנחנו עלולות להרגיש שכל המציאות שלנו מצטמצמת סביב הבעיה.
תנועה רכה, נשימה ודמיון מודרך יכולים לעזור לנו לצאת לרגע מתוך הסיפור,
להתבונן עליו ממרחק ולהחזיר לעצמנו תחושה של מרחב ופרופורציות.
איך תנועה גופנית יכולה להשפיע על הרגשות שלנו?
באמצעות תנועה רכה, הרפיה ונשימה איטית ומודעת, אנחנו יכולות לסייע לגוף להפחית את תגובת הסטרס
ולעודד את פעילות המערכת הפאראסימפתטית, האחראית על מנוחה והתאוששות.
המערכת הזאת פועלת, בין היתר, באמצעות עצב הוואגוס והמוליך העצבי אצטילכולין,
המסייע להאטת קצב הלב ולהחזרת הגוף למצב רגוע יותר.
כך, דרך הגוף ומערכת העצבים, אנחנו יכולות לווסת את המתח הרגשי,
לחזור לשקט פנימי וליצור מרחב גם לשינוי תודעתי ורוחני.
איך אפשר להתחבר לנשמה דרך הגוף?
ב"חוויית הורד" אנחנו מתחילות דווקא בגוף. באמצעות תנועה, נשימה ודמיון,
אנחנו מפתחות נוכחות וקשב לתחושות הפנימיות.
בתרגיל ״ציפור הנשמה״ הגוף נשאר מקורקע באדמה,
ובדמיון אנחנו פורשות כנפיים ומתרוממות מעל הדאגות.
כך התנועה הופכת לחוויה של חיבור רוחני וחופש פנימי.
ורד כתר- מייסדת "חוויית הורד", טאי- צ׳י קונג לחיבור הגוף והנשמה.
ורד כתר מתרגלת את ״ציפור הנשמה״ , תנועת טאי- צ'י קונג המשלבת דמיון ומבט על החיים, בפרסת הסוס, Horseshoe Bend באריזונה.



